להיות אני - מי זה אני, מה זה אני...

?

לכאורה שאלה פשוטה בתכלית הפשטות... נסו לשאול את הסובבים אתכם ותקבלו תשובות ברורות, חד משמעיות ומוגדרות היטב. אני כזה וכזה... אני אוהב זה וזה... אני נוהג לעשות כך וכך... תמיד/מדי פעם/לעיתים מזומנות/בזמנים קבועים... אני חושב כך וכך... אני תמיד אומר.... במצבים כאלה אני תמיד..... מיותר להמשיך.

התמונה מוכרת וכל אחד מאיתנו יכול להשלימה בהתאם לחייו הוא.

מכאן, אני יודע מי אני, אני מכיר את עצמי, אני יודע מה אני יכול לצפות מעצמי, אני מכיר את יכולותי ולכן יודע מהם גבולותי....

אני בסדר אם או כאשר אני מתחשב באחרים, כאשר אני מספיק רגיש להבין מה הם מצפים ממני ומיד מתחשב בהם ואמנם עונה על הציפיה הזו.

אני בסדר כאשר אני דואג לזולת - שלא יתאמץ מדי, שיהיה לו נוח מאד, ובעיקר שיהיה לו נוח בחברתי, שירצה להיות איתי...

אני הורה מעולה, כאשר אני מספק לילדי את כל מחסורם, אני מתאמץ למענם, מראה שדואג להם והם יקרים לי, איך? בכך שאני מקל עליהם, מרעיף עליהם, מתענין בהם, משתדל לעזור ולסייע עד כדי לעשות במקומם כאשר קשה להם... אני מותר למענם, מקריב למענם, והרי אין דבר חשוב לי יותר מילדי....

כנ"ל לגבי בן זוגי, הורי, חברי, ... תלמידי, מורי, מעסיקי..

הרעיון הובהר, אתם יכולים להשלים בעצמכם.

נקצר את דרך וננסה לראות, על פי כך, איך חינו נראים.

אנחנו חייבים לעבוד, כי אחרת איך נכלכל את צרכינו... אז אנחנו הולכים מדי בוקר לעבודה ועושים את שהממונים עלינו מורים לנו.. (מעטים מאיתנו הם הממונים של הממונים, מה לעשות יש מעט מקום בראש הפרמידה..), יושבים בחדר עם אנשים שישנם שם, ואם הם נעימים לי או לא זה ממש לא רלוונטי. מנהלים מערכות יחסים עם קולגות, פרטנרים, לקוחות, ספקים... שמי יודע אם בתנאים אחרים הייתי בוחר לקיים איתם מערכת יחסים כל שהיא...,

אני לובש בגדים אופנתיים, שמקובלים ונבחרו ע"י טובי המעצבים או לא.., אני קורה ספרים שהומלצו ע"י מומחים לדבר, או הפכו למכירים מאד. אני הולך להצגות/סרטים/מופעים שהמבקרים או החברים.... אני מטייל במקומות ש.... אני חושב כך, כי זו האמת, כולם חושבים כך, כך מקובל לחשוב... אני עושה כך כי נהוג לעשות כך במצבים אלה ואלה...

שוב, נקצר.

אם כך, נשאלת השאלה את החיים של מי אני חי???

אתנחתא, זמן למחשבה עצמאית, כל אחד לעצמו...

ועוד שאלה.. האם דין אחד לכולנו? כן, אנחנו יודעים שהתשובה הנכונה היא כן.. אז נמשיך.

האם לכולנו מתאים אותו דין או תמיד אותו הדבר?

האם אני ואתה חופפים עד כדי כך שאנחנו צריכים להגיב במצבי X כך ובמצבי Y כך... כלומר אותה התנהגות צריכה להיות נכונה לכל אחד מאיתנו....(השלימו את המשפט..)?

האם התגובה שהגבתי אתמול בהכרח נכונה גם מחרתיים?

האם מה שעשיתי לפני X שנים נכון גם להיום?.... נקצר.

האם הכל כל כך קבוע וידוע? ...

בואו נתבונן קצת בטבע הסובב אותנו.

למשל: היום מתחיל בזמן מסוים, כאשר לאור הנשפך על עולמנו כמות וזוית מסויימת, עם נקוף השעות, היום משנה את צבעו, צורתו, צליליו, קצבו.. וכך יורד הערב ו...., לילה.... עד לבוקר הבא.. וכך עוברים הימים, השבועות, החודשים.. עונות השנה, מזגי האויר, הטמפרטורות.. מצבי הרוח.... אנחנו הופכים מתינוקות לילדים... זקנים ונובלים.. וכן הלאה וכן הלאה.

המים שסובבים אותנו, משתנים ללא הרף בזרימתם ואפילו עומדים כביכול במקומם, משנים את מצבם - מתאדים או אולי מתרבים.

בקיצור העולם הסובב אותנו אינו אותו עולם כשהיה לפני חלקיק שניה, הוא כל הזמן משתנה וזז.

אני אינני היום כפי שהייתי כשהייתי תינוק/ת..או ילד/ה או נער/ה.... המענין הוא שאינני כפי שהייתי לפני שניה אחת, כי בינתיים תנועת היד שלי זזה על פני המקלדת ומחשבות אחרות עברו בראשי, ותובנה חדשה הבנתי, והחלטה חדשה קיבלתי ומעשה חדש עשיתי.. וכדוריות הדם שלי, וקשקשי העור שיבשו... והמזון שאכלתי.. והרצון שרציתי, ומה שקרה לי או לא קרה לי...

אז האם אני יכול לדעת מי אני או שמא אני יכול לדעת מי אני רק ברגע זה?

 

 

 

ועוד הרהורים

 

 

יש לאדם שאיפה ראשונית להיות הוא עצמו.

 

האדם מגיע עם ד.נ.א. רוחני ממנו נגזרים חייו. אחת התופעות המופלאות היא היחודיות המוחלטת של כל אדם.

 

האדם המסוים הוא רק הוא ואין אחר כמוהו בעולם.

 

היחודיות הזו מחייבת: אני צריך למצוא את מקומי שלי בעולם.

 

המציאות בה אני נוכח, מלמדת את המהות שלי, שקראנו לה למעלה ד.נ.א, 

איך לחיות נכון בהתאם לתקופה, למקום ולמציאות החברתית תרבותית בה אני נמצא.

 

האיך? זוהי שאלה שנשארה סתומה בחלקה במשך ההיסטוריה.

 

כמובן שיש דרכים רבות. יש הצעות דתיות, יש הצעות חילוניות, יש הצעות שמציעות לא להשתייך בכלל.

 

לפי נסיוננו, תהליכי החיים באים לסייע לאדם להגשים את עצמו. מה שקורה במציאות בא לכוון אותנו. האירועים הם סימני דרך. הנשמה היא הנהג, הגוף הוא כלי הרכב.

 

ללמוד להבין את סימני הדרך מסייע לי לנהוג נכון. להבין היכן אני נמצא, מה קורה מסביבי, לאן הדברים הולכים ואיך אני משתתף בהם חכם.

 

אני שותף לחיים - לא האחראי עליהם. אינני שולט בכל המציאות ויכול להחליט עבורי או עבור אחרים מהי הדרך הנכונה לעשות.

 

אי אפשר לבטל את היחודיות של האדם. אפשר לארגן מסגרת שתכיל את המשתתפים בה ותיתן לכל אחד את המקסימום שלו.

 

אלו הגיונות הנמצאים גם בדמוקרטיות. משום מה הדברים לא מתממשים. מדוע?

 

האם אלו חבלי ילדות? תהליכי הסתגלות של שיטה צעירה יחסית בהיסטוריה?

 

 

 

 



כניסות לעמוד:
2161









נבנה באמצעות "אתרי ישראל" - © כל הזכויות שמורות
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בת-אור וי ועליו/ה בלבד. מובהר בזאת כי "אתרי ישראל" ו/או Webiya בניית אתרים לא נושאים בשום אחריות לתכני עמוד זה.
בניית אתרים לעסקים | קיצור כתובות | קיצור דומיין חינם | אזעקות צבע אדום בזמן אמת | שעון ישראל